נא להקליד בשורת החיפוש את הפוסט שאתם מחפשים.

הכירו את הסיבות השונות לרשלנות בקרב רופאים

ספרים ופטיש

בין הסיבות השונות לרשלנות בקרב רופאים, ניתן למנות את העומס הגדול על מערכת הרפואה בישראל.

סיבות נוספות נוגעות לאופי העבודה.

מהם התחומים בהם רשלנות רפואית נפוצה במיוחד? ומה ניתן ללמוד מכך?

 

העומס על מערכת הרפואה בישראל

"מערכת הרפואה זקוקה להחייאה" -את הקלישאה הזו מפמפמים בכל מקום. אבל מה באמת קורה בשטח? כמה רופאים קיימים בישראל לנפש, יחסית למטופלים?

נתחיל בטבלת נתונים קטנה וממחישה.

טבלת נתונים: העומס על מערכת הרפואה בישראל
שיעור רופאים לנפש  3.19 לאלף איש, לעומת הממוצע ב-OECD העומד על 3.5
הכשרת רופאים לנפש 6.9 לאלף איש, השני מהסוף ב-OECD, כאשר הממוצע גבוה כמעט פי 2 ועומד על 13.1 לאלף איש
חסר בתקנים המבוקשים לכל מחלקה יש מס' תקני התמחות מצומצם, ויש תקנים מבוקשים יותר או פחות. נוצר מחסור בתקנים מסוימים, ורופאים רבים מחכים להתמחות בתחום המועדף עליהם. במקביל, בתקנים אחרים קיים עודף, ורק מחפשים מתחמחים (למשל, בתחום הגריאטריה).
משך הזמן הממוצע לכל מטופל במרפאה פחות מ-10 דקות

נוסיף לטבלה הזו, את זה שגיל הרופאים החציוני הוא 55 וגיל הרופאים הממוצע עולה בהתמדה. הסיבה לכך היא שרופאים רבים בארץ הגיעו לכאן מבריה"מ עם נפילת מסך הברזל. רופאים אלה לא נעשים צעירים מיום ליום ואין עליות נוספות של רופאים "מיובאים" באופק.

מה עוד? האוכלוסיה בארץ, בן פורת יוסף, הולכת וגדלה. נחבר את הנתונים הללו ונקבל נתון מדאיג- בשנים הקרובות מס' הרופאים לנפש בארץ ילך וירד. כבר עכשיו, הירידה מורגשת. הרופאים פנויים פחות, קשובים פחות, ומותשים הרבה יותר.

 

עלייה במורכבות התחלואה

זה נשמע כמו בדיחה גרועה, אבל התחלואה הולכת ונעשית מורכבת. בשנים האחרונות הגישה הרפואית הולכת ונעשית רחבה יותר. לא מתייחסים לבעיות באופן נקודתי, ולא פוסחים על נתונים חברתיים, כלכליים ונפשיים.

לצד זאת, המודעות של מטופלים למצבים רפואיים הולכת וגדלה עם נגישות המידע באינטרנט. לכן, המורכבות של דרישות המטופלים, התחלואה ודרכי הטיפול הולכת וגדלה. גם זה מעמיס על הרופאים, והנטל הכבד ממילא הוא לעיתים כמעט קשה מנשוא.

 

מצבי חרום ולחץ

אחד המאפיינים של עיסוק ברפואה, הוא העבודה תחת מצבי לחץ, ולעיתים אף מצבי חרום. ניתן לשער שעבודה תחת לחץ עלולה להוביל אף היא לרשלנות, חלילה. הנתון הבא מבסס את ההנחה הזאת התחומים שבהם רשלנות רפואית נפוצה ביותר הם: מיילדות, כירורגיה וקרדיולוגיה.

ניתן להסיק מנתון זה כי הלחץ הגדול שקיים בחדרי לידה, חדרי ניתוח וחדרי מיון, משפיע על החלטות, אבחונים, יידוע ובעיקר ביצוע פרוצדורות רפואיות.

 

שיבושים באורח החיים במקרי חרום

להיות רופא זה לא בדיוק להגיע למשרד בבוקר, לעשות את העבודה שלך ולצאת בערב. להיות רופא פירושו, לעתים קרובות, להיות זמין בשעות לא שעות, לבוא באמצע חג או מסיבת סופשנה של הילד שלך. זה לוותר על ערב רומנטי ושקט או על משחק ספורט שקבעת עם חברים.

כל אילו נוגעים במיוחד לרפואת חרום. מקרי חרום נפוצים ביותר בתחום המיילדות – קשה לדעת מתי לידה תתפתח פתאום. גם בתחום הכירורגיה, ניתוחי חרום הם דבר שבשגרה, וגם בתחום הקרדיולוגיה. בקיצור, השיבוש בחיים ובלוחות הזמנים הנגרם במקרי חרום יכול להסביר חלק מהשכיחות הגבוהה של רשלנות רפואית בתחומים אלו.

נציין, שגם המקרים שבהם ביהמ"ש פוסק לטובת חולים גבוהים יחסית בתחומים שהזכרנו. יותר מ-46% מתביעות רשלנות רפואית הם בתחום המיילדות, ולמעלה מ-55% מהפיצויים שפסק ביהמ"ש הם בתחום הזה.

ככלל, המגמה של בתי המשפט בישראל הולכת וגוברת לטובת החולים יותר ויותר. משרד עורכי דין שמואל קשיוב הוא מהמשרדים המובילים בתחום רשלנות רפואית, והמיוצגים שלו זוכים להיענות גבוהה במערכת המשפט.

 

נרדמים בשמירה: תסמונת הפעם ה-1000

כולנו לפעמים נרדמים בשמירה.

נכון, פעם הבטחנו לעצמנו שבחיים לא ניתן לילד לבכות, מבלי שאנו ניגשים אליו באותה דקה? אבל בפעם ה-1000 שהוא בכה, התרגלנו שלא קורה כלום אם עוברת דקה עד שאנו מגיעים.

כנ"ל בכל תחום, אנו רוצים להיות זהירים ולקחת בחשבון כל תרחיש, אבל בתרחישים קבועים אנחנו קצת נרדמים.

ההירדמות הזו קורית גם לרופאים. גם הם בני אדם, וכנראה שאחרי 1000 פעמים שסטייה קטנה בבדיקה הייתה אקראית, אתה כבר פחות לחוץ ממנה ולא ממש מתייחס. כנראה שאחרי 1000 תלונות שווא על כאבי בטן חדים, טבעי לפספס תלונה שמעידה על אירוע רפואי חמור. אחרי 1000 לידות שבהן העובר האט דופק ויצא חי בריא ושלם, טבעי להחליט שגם הלידה הזו תיגמר כך.

על הרופאים מוטלת, כמובן, האחריות להיות תמיד זהירים ולא להתייחס להרגלים ולמה שהם מכירים. הם צריכים לקחת בחשבון כל תרחיש ולהיות תמיד ערניים, מבלי לתת לתסמונת הפעם ה-1000 להשפיע עליהם.

אנשי משפט

 

אז מה היה לנו עד עכשיו?
עוד בנושא עריכת דין