ישנם הרבה מאוד דברים לדעת על ספורט בארץ, כמובן, אבל שלושה מתוכם הם החשובים ביותר וחובה לדעת אותם, במאמר זה נציג אותם.
3 פרטי חובה על ספורט בארץ
1. אנחנו טובים. אמנם חלק מהספורט הישראלי ההישגי סובל מתת תקצוב אבל למרות זאת נציגות ונציגי הספורט הישראלי הגיעו להישגים מרשימים בעולם.
2. אנחנו מגוונים. כמעט אין ענפים תחרותיים בין לאומיים שבהם אין ייצוג לספורטאי ישראל.
3. אנחנו הוגנים. לאורך כמה עשרות שנות היסטוריה כמעט שלא היו פרשיות של שחיתות ממוסדת בספורט בישראל.
מהם הביטויים בשטח של שלושת העובדות הללו?
הנקודה הראשונה, שאומרת שאנחנו טובים הינה מדידה וניתן לראות את הדירוגים העולמיים והיכן ממוקמת בהם ישראל. הנקודה השנייה, שאומרת שאנחנו מגוונים, ניתנת גם היא לבדיקה בתחרויות השונות בעולם ובנוכחות הישראלית בהן. הנקודה השלישית חשובה בעיקר בעולם של הימורי ספורט וכדורגל אבל גם לרוח הספורט.
כמה אנחנו טובים?
מאוד. אחד המדדים לבחינת ההישגים בספורט התחרותי הוא אחוז המשתתפים מתוך כלל האוכלוסייה וסיכום מדליות או גביעים ביחס לגודל המדינה. ישראל נחשבת בעולם אחת המדינות הקטנות מבחינת כמות האוכלוסייה שלה אך היא לא נופלת ואף מתעלה בהישגים ספורטיביים על מדינות בגודל שווה לה או גדולות ממנה. מאז אולימפיאדת ברצלונה 1990, שבה זכתה יעל ארד במדליה האולימפית הישראלית הראשונה (כסף, בג'ודו), צוברת ישראל עוד ועוד מדליות אולימפיות ומבססת את מעמדה בתחום.
במה אנחנו טובים?
כשאנו מדברים על גיוון או פיזור ההשקעה והתמיכה בספורט ההישגי, אנו רואים שהתקציבים המופנים לענפי הספורט הפחות פופולריים, נופלים מאוד מהתקצוב של ענפים שזוכים לקהל גדול יותר. נניח כדורגל, לשם השוואה, זוכה לתקציבים ממשלתיים גם דרך מפעל הפיס, וגם לקהל אוהדים גדול שרוכש כרטיסים ומגיע למגרשים, וכמובן למפרסמים ולספונסרים.
אם למשל ניקח ענף כמו בדמינטון (כדור נוצה) ונסתכל על התקצוב שלו, נראה שהספורטאים המקצוענים שעוסקים בו צריכים להשקיע הרבה מאוד זמן בהשגת מימון ליציאה לתחרויות, לציוד מקצועי, לאימונים וכן הלאה. ובכל זאת ישראל זוכה במדליות בג'ודו, בשיט מפרשיות, בסיף ובהתעמלות, ענפים שזוכים לסיקור דל בדרך כלל ובתקצוב נמוך בהשוואה.
במאמר מוסגר נוסיף שלהצלחות הישראליות בתחום הפראלימפי (ספורט הנכים) כמעט ואין אח ורע בעולם כולו, וכמויות המדליות שספורטאים ישראלים גורפים בתחרויות אלו הן מרשימות בכל קנה מידה.
הגינות בספורט
בישראל כמעט שלא התגלו פרשיות כמו "שופטים באדום" או הבנק של מוני פנאן, שזכורות לרע דווקא בתור יוצאות דופן וזאת אף שעברו שנים רבות מאז שהתרחשו. ספורט בארץ שומר לרוב על תדמית נקייה וספורטיבית וכמעט שלא נתקלים בהטיות משחקים, בשיפוט מושחת או בסטנדרטים קלוקלים. האווירה בארץ סולדת משחיתות בספורט ומגנה אותה – וטוב שכך.
סיכום
יש לנו ספורטאיות וספורטאים מצוינים שנותנים את נשמתם כשהם מייצגים אותנו בכבוד בעולם ומביאים גאווה גדולה לכולנו, ועל כך מגיע להם "כל הכבוד"!
